"אנו מצדיעים היום ל-12 לוחמים ממחתרות ישראל, שגם בשעת הגעתם לגרדום לא נמצא בהם ייאוש אלא רק אמונה גדולה בשליחותם לשחרר את המולדת". זכות גדולה נפלה עלי כראש ממשלה שאני יכול לשבח ולהלל, לקלס ולפאר את עולה הגרדום. הרי מפא"י, מפלגת הפועלים האשכנזים, סירבה לראות בגיבורים של האצ"ל והלח"י אנשים שפעלו למען ארץ ישראל. במשך שנים, הם כתבו היסטוריה לפיה רוב הישוב היה שייך להגנה ושהפורשים היו סה"כ פורשים והיו מיעוט. אבל עכשיו אנחנו בשלטון, ובמיטב מסורת אנשים הנאמנים לאמת המוחלטת, אנחנו יכולים לתקן את העיוותים בזכרון הקולקטיבי של המדינה.
מכל עולי הגרדום, זה שאני חש אליו חיבה יתרה הוא דב גרונר. כי הוא מאוד מודרני ואקטאולי. גם הלך להרוג חיילים, וגם התאבד הלכה למעשה. זה לוחם חירות שהקדים את זמנו. חלל חשוב שהגדיר במותו את החיים לאחרים, שפילס בדמו את הדרך למדינה יהודית. אתמול בלילה, חלמתי עליו מתנדנד על החבל, והתעוררתי חנוק בבכי בכרית (כי שרה נשכה אותי). זה לוחם חופש אמיתי, זה אדם שידע להקריב את חייו למען בני עמו. את האצ"ל והלח"י אני מעריץ ולהם אני מצדיע – כי הם הרגו כל מי שהם יכלו למען מדינה איסלאמית.
תגים: אצ"ל, טרוריסטים, לוחמי חופש, לח"י, עולה הגרדום
