מוות לערבים!

אנו, אזרחי ישראל היהודים מכריזים בזאת על תשוקתנו, אהבתנו ורצוננו להרוג ערבים, בלי הבדלי דת, גזע, מין וגיל.

אני, אהוד ברק, מביא מוות לערבים לכבוד המבצעים שהרגתי בהם ערבים ולכבוד התשוקה שלי להיות ראש ממשלה.כי עם ישראל תמיד בוחר את מי שיודע טוב להביא מוות לערבים.

אני, בנימין נתניהו, מאוד רוצה להביא מוות לערבים, אבל בעצם לא רוצה, אבל רוצה, בגלל ששרה אמרה לי שזה יראה טוב בתקשורת.

אני, יובל דיסקין, עשיתי קריירה מלהביא מוות לערבים, והורג ערבי זה מתוך הרגל.

אני, שוטר מג”ב, מביא מוות לערבים כי זה עושה לי סבבה ואני יכול.

אני, חיילת צעירה, לוחצת על כפתור ומביאה עוד קצת מוות לערבים.

אני, טייס אמיץ וגיבור, טס במטוס גדול ויקר, ומביא מוות לערבים בחושות למטה, כי אני רק ממלא פקודה.

אנו, חברי וועדת וינוגרד, נחקור ונרד לעומק הסוגיה מדוע במלחמת לבנון השניה לא היה מספיק מוות לערבים.

אנו, אוהדי בית”ר, צועקים מוות לערבים מתוך מחאה כלפי השלטון האשכנזי שאנחנו כל פעם בוחרים בו מחדש.

אני, עופרת יצוקה, הבאתי מוות לערבים ואני בכלל רציתי להיות סביבון.

מוות לארנבים! הם מתרבים כמו שפנים!
ארנב טוב זה ארנב מת!
אין ארנבים אין שפנפנים!

כמה פעמים ספרת עד עשר, כמה פעמים, ושום דבר לא קרה?

1 (2)הנעת עובדים- התמודדויות של מנהלים בעסקים קטנים ובינוניים

כל כך הרבה פעמים פונים אליי מנהלים בשאלה: “אבל הסברתי לו כ”כ הרבה פעמים המ אני רוצה שהוא יעשה… אבל אני מסביר ונותן כלים ושום דבר לא קורה…כמה פעמים אני יכול לספור עד עשר, כמה פעמים???”

אז מסתבר שמרבית המנהלים בעסקים קטנים ובינוניים לא רוצים לפטר ולגייס עובדים מטעמים ברורים וידועים: שיגרת עבודה וחיים קשר אישי, אמון, תפקוד יחסית גבוה, מקצועיות או דרישות לתהליך הכשרה ארוך של עובד חדש וכמובן..כן כמובן גם לשלם יותר למישהו חדש…

אז ככה, מסתבר, שאצל רוב העובדים, (מניסיוני כיועצת ארגונית וגם כמובן מידע בתחום) ינוכל לגלות שיפור ועשייה מצויינת של מגוון המשימות והמטלות הנדרשות מהם. למעשה, תוך מספר שעות ניתן לאפיין את יכולת העובד לבצע עבודתו וכן את רמת המוטיבציה שלו בארגון.

אולם, במידה וכיועצת עברתי את השלב הראשון עם העובד והסתבר שעדיין הוא לא מצליח לבצע חלק מעבודתו או את מרביתה יש לבחון את הקשיים וההתנהלות בארגון הן של העובד והן של העובדים סביבו וכמובן את סביבת העבודה שלו (שחלק מבעלי העסקים הקטנים לא מודעים לחשיבותה ובתקציב קטן ניתן לשנות אווירה שלמה בעסק).

בדרך כלל ניתן לבנות תהליך הכשרה קצר לעובד שבוחן את יכולתו המקצועית והאישית ולהתאים את עבודתו וביצועיו לנדרש ממנו. במידה ואני מגלה במהלך התהליך כיועצת ארגונית, שיש פרמטרים נוספים שלא נלקוח בחשבון בתחילת התהליך – גיבוי מנהל, שכר עבודה וכולי אני מטפלת בנושא בהתאם.

הדבר הכי חשוב בעבודתי כיועצת ארגונית עם עובדים ואנשים בכלל – שמירה  על כנות ואמינות מקצועית אל מול העובד, לשים את הדברים באופן הכי גלוי על השולחן וליצור גישור בין העובד למנהל בדרך רותמת ולא הרסנית.

מהר מאוד המנהל מגלה שבדרכים יצירתיות ורותמות ומעט שונות אולי מאותם כיוונים וצורת התנהלות בהן, נקט ניתן להגדיל הן את תפוקות העובד והן את שביעות רצונו מהעבודה.

כמובן שלי כיועצת ארגונית- אין סיפוק גדול מזה!!!

פעילות הוועדה

הוועדה החלה לפעול למחרת החלטת הממשלה ביום 18 בספטמבר 2006.

הנושאים שהוועדה דנה בהם:

ההיקף הרחב של האירועים אשר הוועדה נתבקשה לדון בהם, אירועי המערכה בין 12 ביולי ל-14 באוגוסט, הן מן ההיבט המדיני, הן מן ההיבט הצבאי והן מן ההיבט האזרחי, כמו גם תהליכים שקדמו למערכה, חייב אותה לקבוע לעצמה, עם ראשית עבודתה, את הנושאים הקריטיים אשר יתנו תמונה מקיפה וכוללת על האירועים הנ”ל.

כדי למפות לעצמה את ההיקף לבדיקתה, שמעה הוועדה סקירות רקע מאת ראשי המערכות השונות: ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ”ל, שרת החוץ וראש אגף המודיעין בצה”ל. כן ביקרה הוועדה בראשית דרכה, בגבול הצפון ובמקום החטיפה ושמעה סקירות מפי מפקד הפיקוד האלוף אודי אדם ומפי מפקד אוגדה 91, תא”ל גל הירש.

עם המידע הכללי אשר נרכש כאמור, קבעה הוועדה את הנושאים בהם תתמקד ובהם תעסוק.

פומביות הדיונים

כתב המינוי השאיר לשיקול דעת הוועדה את קביעת פומביות הדיונים, כאשר עקרון הפומביות והצדקותיו הרבות עומדים על כף המאזנים – מחד, וביטחון המדינה, שמירת יחסי החוץ של המדינה, יעילות החקירה ושיקולים אחרים הקשורים לטובה ולאופיה, עומדים על כף המאזנים – מנגד.

רוב העדויות אשר הושמעו בפני הוועדה כללו חומר סודי, או סודי ביותר. הוועדה לא ראתה אפשרות לפצל את כל אחת מהעדויות הללו לשני חלקים: חלק אחד הכולל חומר שאין סיבה למנוע את פרסומו ברבים- שיישמע בדלתיים פתוחות, וחלק שני הכולל סודות מדינה –שיישמע בדלתיים סגורות.

יצוין שגם בוועדת אגרנט וגם בועדת כהן נהגו כך. גם ועדת אגרנט “שיוותה לנגד עיניה שעצם הסודיות אינה ניתנת לחלוקה”.

הוועדה אינה מקילה ראש בחשיבות הגדולה של שקיפות. אין ספק כי בנושאים בהם עוסקת הוועדה יש עניין ציבורי רב. שקיפות חשובה לא רק בנושאים אותם היא בודקת, אלא גם לגבי התנהלות הוועדה החוקרת עצמה. הוועדה אינה מבקשת להגביל את חופש הציבור לדון בנושאים אותם היא בודקת, אולם אין בלבה ספק כי, מלבד נושא ביטחון המידע הסודי, פתיחת דיוני הוועדה לציבור הייתה מסכלת את יכולתה של הוועדה לבצע תפקידה כהלכה.

בעניין זה אף הוגשה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדקא. הצו על תנאי שניתן בראשית הדיון בוטל בסופו. מאחר שהעתירה הוגשה לאחר שמרביתן המכריע של העדויות כבר נשמעו בפני הוועדה, שאלת שמיעתן בדלתיים פתוחות לא הייתה רלבנטית.

לגבי פרסום הפרוטוקולים של העדויות שנשמעו בפני הוועדה, נקבע בהחלטת בג”ץ כי “אם הפרוטוקולים.. כוללים חלקים שאין מניעה לפי דין לחשפם לעיני הציבור, אין זה סביר לעכב את פרסום החומר עד הגשת הדו”ח הסופי. יש להניח כי ניתן למצוא כוח-אדם אמין ומיומן, שיועמד לרשות הוועדה, על מנת לערוך את הבחינה הביטחונית הנדרשת לשם איתור החומר שגילויו מותרב “.

נאמר בפסק הדין (באותו סעיף): “אנו מניחים כי ועדת וינוגרד תפעיל את שיקול דעתה… בהתאם לעמדתה המוצהרת, במכתב יו”ר הוועדה ובהודעתה לעיתונות, ותיערך לפרסום חלקי של הפרוטוקולים שגילויים מותר במועד סביר, ועוד בטרם הגשת הדו”ח הסופי לממשלה.”

הוועדה אכן נערכה לפרסום כזה, ותמלילי עדויות שלא היתה מניעה לפרסמם הועמדו לעיון הציבור. הוועדה שמעה 75 עדים ופרסמה שלושים תמלילים של עדויות. כל יתר התמלילים, מלבד שנים, לא פורסמו, מאחר ועיקר תוכנם – גילויו אסור מטעמים של בטחון המדינה ויחסי החוץ שלה. שתים מהעדויות – שניתנו על ידי אנשים שפנו מהציבור – לא פורסמו הואיל והעדים הללו התנו בכך מראש את מתן עדויותיהם.

 

א (בג”ץ 258/07 ח”כ זהבה גלאון נגד ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת ארועי המערכה בלבנון 2006, פסק דין מיום 6 בפברואר 2007).
ב סעיף 10 לפסק דין הנשיאה בייניש.

עדים וחומר בכתב

הוועדה שמעה את עדויותיהם של 75 עדים, אשר זומנו להעיד בפניה. העדים כללו את ראש הממשלה, שר הביטחון, שרים וחברי כנסת, כל חברי פורום השבעה ואת כל מי שכיהנו בזמן המערכה, בקבינט המדיני- ביטחוני. הוועדה שמעה גם את יו”ר ועדת החוץ והביטחון בעבר ובהווה. כן שמעה את ראשי השירותים החשאיים והמועצה לביטחון לאומי, הרמטכ”ל, ראש אגף המודיעין, מפקדי חיל האוויר וחיל הים, הקצינים הבכירים במטכ”ל, מפקד פיקוד הצפון, מפקדי אוגדות ועוד. כמו כן שמעה הוועדה עדים שפנו אליה מן הציבור. בנוסף שמענו כמה “עדים מומחים” בנושאים הקשורים לעבודת הוועדה.

זאת ועוד, הוועדה קיבלה חומר רב בכתב, לפי בקשתה, מכל משרדי ומוסדות המדינה שהיה להם קשר, ישיר או עקיף, לאירועי המערכה בלבנון, מלשכת הרמטכ”ל, מכל זרועות צה”ל ומגופים אחרים. כן הביאו העדים אשר הופיעו בפני הוועדה חומר רב, שהיה קשור לעדותם. חלק ניכר של החומר הוא חומר מסווג, בדרגות שונות של סודיות.

חשוב לציין כי במקביל לעבודת הוועדה עסקו בבדיקת אירועי המערכה בלבנון גם גופים ציבוריים אחרים. הוועדה בדקה את כל החומר מסוג זה שהומצא לה. בראש ובראשונה יש להזכיר את תחקירי צה”ל, שחלק מממצאיהם פורסמו בתקשורת. הוועדה קיבלה לידיה את כל התחקירים, למדה אותם ובחנה אותם, על פי חומרים וראיות אחרות שהיו ברשותה. הוועדה מסתמכת, בין השאר, על תחקירים אלה גם תוך מבט על כולל ומקיף ביחס להתנהלות הצבא כולו . מה שלא יכלו התחקירנים, בכל תחקיר ותחקיר, לעשות. הוא הדין לגבי ממצאי בדיקה שהופיעו בדו”חות של מבקר המדינה וגופי כנסת.

הצורך בהגשת דו”ח בהקדם האפשרי

כאמור בהחלטת הממשלה, “יש צורך חיוני בהיערכות מהירה ובהפקת לקחים מוקדם ככל האפשר, מול תרחישי האיום הקיימים נגד מדינת ישראל”.

הוועדה שמה דגש על נושא זה. אין איש המקל ראש בצורך לחקור את מה שאירע בעבר. לימוד קורות העבר הוא המפתח להפקת לקחים לעתיד, ואולם הפקת הלקחים ויישומם הלכה למעשה הוא הפועל היוצא החשוב ביותר של מסקנות הוועדה.

על כן עשתה הוועדה מאמץ עילאי להקדים ככל האפשר את נתינת מסקנותיה, בנושא העיקרי שבו עסקה בדו”ח החלקי מתוך תקווה שהגורמים הרלוונטיים יפעלו בדחיפות לתיקון ולשינוי כל הטעון תיקון או שינוי. הוועדה עשתה כל מאמץ לפרסום הדוח הסופי בהקדם ככל האפשר, מתוך אותה מגמה.

עם הגשת הדו”ח לממשלה, הוגש גם דו”ח מקוצר לציבור, שלא כלל את העובדות המחייבות סודיות על פי דין.

עדים שהופיעו בפני הועדה

– רשימת העדים בהתאם לסדר הופעתם מול הוועדה
– לקריאת העדות- לחצו על שם העד

עד כה פורסמו באתר תמלילים של 30 עדים שהעידו בפני הוועדה. כל יתר התמלילים, מלבד שנים, לא יפורסמו, מאחר ועיקר תוכנם – גילויו אסור מטעמים של בטחון המדינה ויחסי החוץ שלה. שתים מהעדויות – שניתנו ע”י אנשים מהציבור – לא תפורסמנה הואיל והעדים הללו התנו בכך מראש את מתן עדויותיהם.

הודעה:

ב-6 במאי 2007 פנה ראש הממשלה בכתב
אל הוועדה וביקש לקבל את התמליל
המלא של עדותו בפני הוועדה, בטרם יפורסם ברבים.

הוועדה דנה בבקשת ראש הממשלה ובהיערכות לקראת פרסום תמלילי הפרוטוקולים והחליטה כי עדים שתמלילי עדויותיהם יפורסמו, יוכלו
על פי בקשתם ובכפוף להוראות סיווג וסודיות, לקבל את התמליל המלא
של העדות, או לעיין בו, בעת הפרסום לציבור של קטעי התמליל המותרים לפרסום,
או לאחר מכן.

– הודעה מטעם חברי הועדה: פרופ’ רות גביזון ואלוף (מיל.) מנחם עינן

ר’ מל”ח- מר ארנון בן עמי
אלוף (מיל’) עמוס מלכאערק
ר’ מפא”ת- תא”ל (מיל’) שמואל קרן
דר’ גיא בכור
מנכ”ל משרד הביטחון- מר גבי אשכנזי
השר שמעון פרס- המשנה לרה”מ
מר דן מרידור
השר אלי ישי
מפקד העורף- אלוף גרשון יצחק
אלוף (מיל’) גיורא איילנד
פרופ’ אסא כשר
ר’ המל”ל- מר אילן מזרחי
ר’ המוסד- מר מאיר דגן
ראש אלר”מ- אלוף אבי מזרחי
מפקד מז”י- אלוף בני גנץ
השר אבי דיכטר
אלוף (מיל’) אהרון זאבי פרקש
אלוף (מיל’) יצחק (חקי) הראל
השר בנימין (פואד) בן אליעזר
רה”מ לשעבר מר אהוד ברק
הצנזורית הראשית- אל”מ סימה ואקנין
חה”כ יובל שטייניץ
רח”ט מחקר באמ”ן- תא”ל יוסף ביידץ
דוברת צה”ל- תא”ל מירי רגב
השר שאול מופז
פונה מהציבור- יונתן לרנר
פונה מהציבור- אל”מ (מיל’) יואב דייגי
ר’ המוסד לשעבר- מר אפרים הלוי
אלוף (מיל’) ישראל זיו
קמ”ן אוגדה- אל”מ א.
מנכ”ל משרד רה”מ- מר רענן דינור
מפקד פצ”ן (אמ”צ)- אלוף גדי אייזנקוט
קצין מודיעין פצ”ן- אל”מ ח.
קצין לוגיסטיקה פצ”ן- אל”מ צ.
ראש אמ”צ- אלוף טל רוסו
ר’ הסגל משרד רה”מ- מר יורם טורבוביץ
קצין לוגסטיקה אוג’ 91- סא”ל ג.
מפקד חיל הים- אלוף דוד בן בעש”ט
ראש השב”כ- מר יובל דיסקין
מפקד חיל האוויר- אלוף אליעזר שקדי
ר’ אגף מדיני ביטחוני במשהב”ט- עמוס גלעד
חה”כ אפי איתם
מפקד אוגדה- תא”ל ארז צוקרמן
השר לשעבר מר יצחק מרדכי
רא”ל (מיל’) משה (בוגי) יעלון
ראש מחלקת בטחון מידע- אל”מ רם דור
חה”כ אופיר פז פינס
קצין הגנה מרחבית פיקוד צפון- סא”ל (מיל’) מ.
השר רפי איתן
חה”כ חיים רמון
מנכל משרד החוץ- מר אהרון אברמוביץ
מר דב וייסגלס
רה”מ לשעבר חה”כ בנימין נתניהו
מזכ”צ שר הביטחון- תא”ל איתן דנגוט
היועץ המשפטי לממשלה- מר מני מזוז
ראש מחלקת עיצוב באגף מבצעים- אל”מ א.
הפצ”ר- תא”ל מנדלבליט אביחי
אלוף (מיל’) פרופ’ יצחק בן ישראל
מפקד המכללות- האלוף גרשון הכהן
מפקד עוצבה- תא”ל גיא צור
השר יצחק הרצוג
יו”ר וועדת חוץ ובטחון- חה”כ צחי הנגבי
ס. מפקד פצ”ן במערכה אלוף איל בן ראובן
מפקד אוגדה במערכה, תא”ל גל הירש
היועץ המדיני לרה”מ שלום תורג’מן
שרת החוץ – הגב’ ציפי לבני
שר הביטחון- מר עמיר פרץ
הרמטכ”ל היוצא רא”ל דן חלוץ
ר’ אמ”ן- אלוף עמוס ידלין
מפקד פצ”ן במערכה האלוף אודי אדם
סגן הרמטכ”ל- אלוף משה קפלינסקי
מזכ”צ רה”מ- אלוף גדי שמני
סגן שר הביטחון- אפרים סנה
ראש הממשלה- מר אהוד אולמרט
מפקד עוצבה- תא”ל אייל איזנברג

ליווי שותפים בעסקים קטנים ובינוניים בתהליך יעוץ ארגוני- היבטים וטיפים

4מדוע ליווי שותפים בתהליך יעוץ ארגוני מעלה קשיים, מתי וכיצד יש להתמודד איתם?

במסגרת עבודתי כיועצת ארגונית בשנים האחרונות, אני עובדת לעיתים קרובות בעסקים קטנים ובינוניים בהם יש כ- 2 שותפים או יותר.

בדרך כלל במסגרת המפגשים הראשוניים ניתן לזהות מספר נקודות:

1. חוסר בהגדרת תפקידים ברורה בין השותפים.

2. גישות שונות לתהליכי העבודה, החזון והאסטרטגיה הארגוניים.

3. גישות שונות ואף סותרות לקצב התקדמות הפרוייקט הייעוצי ואופני הביצוע לצורך הגעה לתוצאות העיסקיות המוגדרות בתהליך.

למעשה, ניתן לאבחן כי בתחילת התהליך קיימתץ הסכמה עקרונות על הצורך בשינוי. השותפים חשים בקשיי התמודדות ביום- יום, הן מבחינה עיסקית, הן ברמת תהליכי עבודה והן בניהול זמן ומשימות. בדרך כלל כיועצת ארגונית אני מבחינה במכלול קשיים שיש לפרקם ולהגדיר דרכי התמודדות סדורות ומתואמות מראש.

בנוסף, פעמים רבות ניתן לאבחן, כיועץ ארגוני, בקשיים שונים הבאים לידי ביטוי בעבודת כל שותף ומעמיסים על הפעילות העסקית וראיית השינוי המתממש ובה, וכתוצאה מכך את “המחירים” – משאבים, זמן, עלויות שתהליך מסוג זה גובה.

דרכי התמודדות- יועץ ארגוני- כיצד מטפלים:

א. הצפת תפיסות הניהול השונות באופן מקדם ופתוח אצל השותפים.

ב. בחינה משותפת של דרכי התמודדות/ דרכי עבודה שונות מול כל אחד מהשותפים בהתאם לצרכיו ולצרכי הארגון.

ג. קבית צמתי התלבטות וחשיבה משותפים לשותפים וליווי על ידי היועץ הארגוני תוך שיתוף, לקיחת אחריות והעברת מידע חשוב במסגרת התהליך הייעוצי.

לשאלות נוספות בעבודת שותפים- אתם כמובן מוזמנים לפנות אליי…

תוכנית עיסקית – מדוע בכלל כדאי?

תוכנית עיסקית הינה בעלת השפעה לאורך שנים על העסק שלך.

המשמעות של תוכנית עיסקית הינה תרגום התפיסה, הרעיונות, המטרות והחזון של העסק לכדי מדדים איכותיים וכמותיים ברורים.

בניית תוכנית עיסקית דורשת ראיית חזונית, הווה אומר אני מאפשר לעצמי כבעל עסק ל”פנטז” על ההצלחה הגדולה שלי ואיך בדיוק אני רוצה שהיא תיראה.

הדרך לבנות תוכנית עיסקית נכונה היא לאפשר לנו לחלום, לבנות תוכנית אידאלית ועתידית שתאפשר לנו להתחיל לגזור מתוכה, מתוך אותה ערכים את ההתנהלות העיסקית שלנו.

החזון הינו כלי ניהולי שלא מגדיר תפיסה של “חזון נבואי” או הצלחה שאינה ממומשת, אלא אני מתייחסים לתהליך שהוא באופן יחסי מובנה ושיטתי ומשלב את הרצונות, הצרכים, האפשרויות שלנו ואת הנתונים הראליים עם השאיפות העתידיות שלנו לחיי העסק.

צריך לקחת בחשבון, שאני כיועצת ארגונית לעסקים קטנים ובינוניים לא עוסקת בשאלות הקשורות למהות הקיום האנושי כמובן, אלא מייד הנגזרת תהיה ברמה פרקטית לארגון.

בהמשך, מתוך החזון נגדרות המטרות הארגוניות שלנו. המטרה היא לתרגם באופן מעשי את החזון על ידי איתור תפוקות ברמת תחומי התוצאות, שתרומתן למימוש החזון והערכים היא מירבית.

אנו בארגון, ממש ממששים את החזון שלנו לכדי מטרות מעשיות וראליות התחומות בזמנים מוגדרים ובהתאם לכוח האדם שאנו זקוקים לו וקיים במערכת העיסקית שלנו. החזון מוגדר ונכתב בדרך כלל על ידי בעלי העסק, המנהלים הכירים ומקבלי ההחלטות.

לאחר שלב זה ישב היועץ הארגוני עם דרג הביניים או מי שהוגדר מטעם ההנהלה עם נציגיה, וביחד יפרקו את החזון ומטרותיו לשלבים ביצוע הכוללים מפת תוצאות ומשם יוגדרו המדדים להצלחה. מדדים אלו יהוו מדדי אפקטיביות ברמת הביצוע, השיווק והתכנון וייגזרו עד רמת תוכנית העבודה של המנהלים והעובדים בארגון.

הספר “המטרה”- למנהלים ויועצים – תקציר

הספר “המטרה” של גולדרט מהווה מהפיכה בתפיסת הניהול והייעוץ הארגונ22י.
גולדרט מתייחס בספרו למדדי ביצוע עיקריים אותם יש לקחת בחשבון בכל ארגון מתפקד, המעוניינים להפוכו לארגון מצליח. אולם, מדדים אלו אינם מספקים ויש צורך להבין מהי תורת האילוצים אשר מגדירה דרכי התנהגות רצויים בסביבה מציאותית.
הספר מציע שיטות ניהול חדישות לשיפור תהליכי העבודה בארגון לאור השינויים הדינמיים בעולם העסקים של ימינו ולכן מקווה דוגמא למחקר ממנה ניתן ללמוד על תפיסות ותאוריות ייעוציות שונות בהן עסקנו במהלך הקורס.
המפעל שאותו מנהל אלכס |(הדמות המרכזית) עומד לפני סגירה תוך שלושה חודשים במידה והוא לא יצליח להראות שינויים משמעותיים לטובה לאחר שלושת החודשים.
תפיסתו הניהולית של אלכס ושל הצוות עימו הוא עובד משתנה לחלוטין לאחר התפתחות חשיבתית בעבודה מול יועץ בשם יונה: “אחרי רגע של שתיקה אני ממשיך. “תראו, זה באמת מדגיש בעיה אחרת. שינוי סולם החשיבות של המדדים, המעבר מעולם אחד לעולם אחר, הוא ללא ספק שינוי תרבות. והאמת היא, שזה בדיוק מה שאנחנו עברנו כאן, זהו שינוי תרבות”- אומר אלכס (עמוד 296).
יונה משקף את מודל המודרני, פיזיקאי ללא הכשרה מסודרת בתחום הייעוץ הארגוני, אולם, בעל נסיון רב.
הוא היועץ המנחה את אלכס במהלך הספר כיצד עליו לשנות את דפוסי החשיבה הבסיסיים המוטעם שלו, של הצוות ושל שאר המנהלים סביבו. אלכס לומד להכיר מחדש את הארגון, לאתר את הבעיות האופייניות למפעל ולפתור אותן באמצעות עבודה צוות נכונה: “אני מחליט לפתוח את הישיבה בשאלות התמימות ביותר. בשלב הראשון הם עלולים לחשוב שאיבדתי את הביטחון העצמי שלי, אבל אני מוכרח לחשוף בפניהם את מלוא היקפה של הבעיה שעתידה לעמוד בפניי. אחרת אני עלול למצוא את עצמי, במקרה הטוב, עם הצעות מעורפלות ומקוטעות.” ובהמשך: “כמה קל לתת עצות כשהאחריות היא על כתפיו של מישהו אחר. או קיי חכמים שלי, עכשיו אני אראה לכם מה זה. ובקול שקט אני אומר: “כן, מה שהצעתם כעת הוא קו הפעולה הרגיל שנוקטים כאשר מקבלים הוראה: לכו וטפלו בעניין. בואו ואמחיש לכם את מה שאמרתם, בצורה קצת יותר סכמטית” (עמוד 282).
והקשיים- אלכס פונה לצוות: “או קיי” אני חותך. “ההצעה האחרונה של בוב באמת הבהירה לנו במה אנו מתחבטים. אנו מתחבטים בעובדה שבעצם אין לנו מושג מה אנו עושים…” (עמוד 286) ולבסוף: “אני מוכרח ללמוד את תהליכי החשיבה הללו, ורק אז אדע שאני ממלא את תפקידי. וההצלחה: “אנחנו צריכים ויכולים להיות היונה של עצמינו”. לו אומר וקם ממקומו. ואז האיש המסוגר הזה מפתיע אותי. הוא כורך את ידו סביב כתפיי בחיבוק ואומר “אני גאה לעבוד איתך” (עמוד 333).
אלכס מצליח, עם צוות העבודה לו להתנתק מהדפוסים המטעים, הוא הופך באמצעות הנחייתו של יונה להיות היועץ של עצמו ומצליח לפתור את בעיותיו בכוחות עצמו, ובאמצעות שיתוף פעולה עם הצוות להגיע להצלחה שלא נצפתה על ידי מנהליו ולהציל את המפעל.
זאת, תוך תהליך חקירה פנימי המלווה שינויים נורמטיביים עמוקים המביאים לשינוי תמידי: “כולם יודעים בדיוק לאן למקם את תשומת הלב כדי לשפר ביצועים והו אכן המפח לכל דבר” (עמוד 272). תהליך זה מונחה על ידי יונה אשר תורם מהידע שלו כ”מומחה” ובכך מקדם את תהליכי החקירה והשינוי.

תחומים לבקרה במשרדי עורכי דין במסגרת יעוץ אירגוני

3קיימים ארבעה גורמים עיקריים לתהליכי בקרה של משרד עורכי דין:

1. בקרה מקצועית– בחינת מידת המקצועיות של המשרד ברמת התוצרים המקצועיים של המשרד. כגון- תיקים המכילים כתבי דין, חוות דעת, חוזים תוך בחינה של התאמתם לדרישות, לקריטריונים המקצועיים של התחום ועוד.

2. פיקוח על נושא הגיוס של העובדים החדשים והתשתית לחניכה וליווי של עובדים קיימים במשרד– יש לבחון שבתיק מצויות התעודות הרלוונטיות, שהעובדים עברו התמחות אמיתית ומקצועית ושהם עומדים בסטנדרטים המקצועיים או מלווים בצורה מקצועית וממוקדת תוך בחינת יעדים מקצועיים לטווח ארוך המגובים בתוכנית עבודה.

3. ניהול הידע הארגוני– כמות המידע הרב שנמצא היום במשרדי עורכי דין צריך להיות מעוגן במערכות תומכות מעבר לתוכנית ניהול משרדי עורכי דין בסיסית ובהתאם לאופי הפעילות של המשרד. ניהול הידע שומר על הידע הארגוני של המשרד לאורך זמן ואינו קשור לאורך חיי העובד בארגון.

4. פיקוח על נושאים כלכליים– כגון עבודה מול בנקים, ניהול שכר טירחה ובחינת הכדאיות והרווחיות של המשרד.

במידה ואת/ אתה מעוניין באפשרות לאיפיון ובחינת המשרד שלך- כמובן מוזמנים לפנות אליי.

ועדת טירקל

תנועת גוש שלום עומדת לעתור לבג”צ נגד הקמתה של “ועדת טירקל”

         “זוהי ועדת טיוח בלי שיניים ובלי סמכויות, גם לו רצתה אינה יכולה לעסוק בעיקר”

“החברים הבינלאומיים של דורי גולד לא ינשכו”

גוש שלום יגיש עתירה לבג”צ נגד הקמת ועדת טירקל

תנועת גוש שלום עומדת לעתור לבג”צ נגד הקמתה של “ועדת טירקל”, ועדת חסרת סמכויות אשר מתוך כתב המינוי שלה הוצאו מראש כל הנקודות העיקריות שיש לחקור בהן. לא במקרה נמנעה הממשלה מללכת בדרך המלך שמעמיד לרשותה החוק הישראלי וליזום ועדת חקירה משפטית בלתי תלויה שאת חבריה הייתה ממנה נשיאת בית המשפט העליון. ועדה כזאת הייתה עלולה לחשוף עובדות ולהגיע למסקנות בלתי נוחות לממשלה – סכנה שאינה נשקפת מועדת הטיוח עליה החליטו נתניהו ושריו.

כתב המינוי של ועדת טירקל בכלל אינו מתייחס לתהליך קבלת ההחלטות השערורייתי אשר הוביל לשפיכות דמים בלב ים, להרג של תשעה אנשים שכל מטרתם הייתה להגיע לחופי עזה ולא להתנגש עם חיילים ישראלים, להשחרת דמותה של מדינת ישראל בעולם כולו ולניפוץ מוחלט של הברית עם טורקיה שהיתה אבן פינה במדיניות החוץ הישראלית מאז ימי בן גוריון. מובטח מראש שהאחראים לכל זאת יצאו נקיים – לועדה לא ניתן מנדט לחקור ולדרוש במעשיהם.

גם את מה שהתרחש בפועל באותן דקות גורליות על הסיפון הועדה לא תוכל לחקור ברצינות.    הועדה לא תוכל לחקור שום חייל ושום קצין, והיא נדרשת לתת אמון עיוור בממצאים הלעוסים והמסוננים של החקירה שחוקר הצבא את עצמו במחשכים. ורב מאד הספק  , בלשון המעטה, שועדת טירקל תרצה או תוכל לגבות עדויות ראיה מנוסעי הספינה הטורקים, האירופאים והאמריקאים שבמדינת ישראל כבר הוגדרו כ”טרוריסטים” ו”מחבלים”.

After a long day strategizing on how to take your business to the next stage, you can log in to Casinorating to play your favorite games.

מראש מובטח כי ועדת טירקל לא תוכל לבצע את החקירה שצריכה להתבצע. הועדה הוקמה בעיקר בנסיון נואש לרצות את דעת הקהל העולמית – אך קשה מאד להאמין שהמטרה תושג וכי דו”ח הקובע שממשלת ישראל צדיקה תמימה וכל מעשיה צודקים וכשרים יזכה לאמינות בעולם.

בכדי להציג מראית עין של מכובדות בינלאומית צורפו לועדה שני משקיפים בינלאומיים. מן הראוי לזכור כי אחד מהם – דיויד טרימבל, מנהיג הפרוטסטנטים מצפון אירלנד – הראה את הזדהותו כאשר לפני שבועיים בדיוק הצטרף לארגון של “ידידי ישראל” שהוקם על ידי דורי גולד, נאמנו של בנימין נתניהו. יתר על כן, טרימבל הוא חבר ותיק ב”אגודת הנרי ג’קסון” הקשורה לחוגי ה”ניאו שמרנים” האמריקאים ודוגלת ב”הפצת הדמוקרטיה” באמצעות פלישות  צבאיות.  לצידו של טרימבל חברים באגודה זאת ריצ’רד פרל, שבממשל בוש היה מראשי היוזמים של הפלישה האמריקאית לעיראק, וכן ויליאם קריסטל שהוא האידאולוג הראשי של הניאו-שמרנים.

המשקיף הבינלאומי השני בועדת טירקל הוא קן וטקין, עד לאחרונה גנרל בצבא קנדה והפרקליט הצבאי הראשי שם. שמו של וטקין נקשר בפרשה המסעירה את הפוליטיקה הקנדית שבה מסרו הכוחות הקנדיים המשתתפים במלחמה באפגניסטאן עשרות אסירים לידי שרות הביטחון של ממשלת אפגנסיטאן, שם עונו עינויים אכזריים וחלקם הוצאו להורג ללא משפט. וטקין סירב  להעיד בפני הפרלמנט הקנדי על העצות שנתן למפקדי הצבא בנושא זה, בטענה כי יש בינו לבין ממשלת קנדה יחסי פרקליט-לקוח. התנהגותו זאת אינה מבשר טובות על רצונו או יכולתו להשתתף בחשיפת עובדות שאינן נוחות לממשלת ישראל. בקיצור, קשה להניח כי “תעודת הכשרות” הבינלאומית שיעניקו שני משקיפים אלה תסייע בהרבה להקנות אמינות למסקנות.